יום שלישי, 5 ביוני 2012

הודעה לעיתונות:
לחצי כאן לכתבה בהארץ

ממצאים ראשונים מ"מדד הביטחון של נשים": הגורמים העיקריים לתחושת חוסר הביטחון בקרב נשים אינם מלחמות ופיגועים אלא נושאים הנוגעים באלימות מינית ובמצב הכלכלי

המדד יוצג לראשונה בכנס שיתקיים ביום רביעי (6/6) בתיאטרון הסאריא, יפו, בהשתתפות ארגוני הנשים בישראל ויעסוק בגורמים לביטחון ואיום בחייהן של נשים

"מדד הביטחון של נשים" הוא פרויקט מחקר הבודק כיצד נשים תופשות ומגדירות את הגורמים לחוסר ביטחון בחייהן. המדד נועד לשנות את השיח הציבורי ולשים במרכז סדר היום סוגיות הקשורות לביטחון, רווחה, ואיכות חיים של נשים בישראל.

המדד, המתפרסם זו הפעם הראשונה, נערך בהתבסס על ראיונות עם יותר מ-700נשים ממגוון קבוצות אוכלוסייה – מזרחיות, אשכנזיות, דוברות רוסית ופלסטיניות, כולן אזרחיות ישראל. במסגרת המדד, יבדקו מדי שנה תפישותיהן של נשים לגבי ביטחון ואיום בחייהן. פרויקט "מדד הביטחון של נשים" משותף לשישה ארגוני נשים: נשים נגד אלימות, כיאן-ארגון פמיניסטי, אשה לאשה- מרכז פמיניסטי חיפה, אסוואת- נשים לסביות פלסטיניות, קואליציית נשים לשלום, ופרופיל חדש.

"'מדד הביטחון של נשים' מראה כי נשים חשות שהן מופקרות על ידי השלטון לצורות שונות של אלימות ודיכוי", אמרה אסיה איסטושינה, חוקרת בפרויקט, "עד היום השקענו כסף, מחשבה ואנרגיה בהבטחת הביטחון בעזרת אמצעים כמו 'כיפת ברזל', המדד מצביע עכשיו על צורך לייצר חשיבה מחודשת לגבי מה שמגדיר את הביטחון שלנו".

במסגרת המדד, נשים דרגו את פחדיהן הגדולים ביותר. נשים מכל קבוצות האוכלוסייה קבעו כי גורמי האיום הגדולים ביותר הם האפשרות לתקיפה ברחוב חשוך, מצב כלכלי, וכן האפשרות לאובדן הבית (אצל פלסטיניות אזרחיות ישראל). האפשרות של הפצצה, פיגוע או מלחמה דורגו במקומות הרביעי והחמישי הנמוכים – אצל יהודיות ופלסטיניות כאחד.

"67% מהיהודיות ו-79% מהפלסטיניות חיות בחרדה מתמשכת מפני תקיפה מינית. אצל 61% מהנשים, המצב הכלכלי מעורר רמת חרדה גבוהה, אין מפתיע בהתחשב באפליה המתמשכת בשוק העבודה", אמרה איריס זמיר, חוקרת בפרויקט "מדד הביטחון של נשים". לדבריה, "אנחנו רגילים לחשוב על 'ביטחון' כעל נשק וטילים אבל צרכי הביטחון של נשים מראים שעלינו לשנות את התפישה הזאת, ולהתחיל לחשוב על ביטחון במונחים של כלכלה, מגדר וביטחון אישי. המשמעות היא שעל הממשלה להשקיע בתחומים אלה".

בשנתיים האחרונות עלה גל של חקיקה אנטי-דמוקרטיות בכנסת, בין השאר בצורת חוק הנאמנות וחוק הנכבה. "מדד הביטחון של נשים" מגלה באופן מובהק כי קמפיין הימין משפיע על נשים. 72% מהנשים הפלסטיניות אזרחיות ישראל פוחדות מאוד שיגורשו מישראל, ו-79% מהן פוחדות להיעצר בידי הרשויות. בנוסף, כ-87% מהן פוחדות מאוד לאבד את ביתן.



"מדד הביטחון של נשים" מראה כי החברה מפעילה יותר אלימות מינית וניצול מיני כלפי נשים רוסיות. 38% מהן דיווחו שהותקפו מינית על ידי אדם שלא הכירו, לעומת 16% באוכלוסייה היהודית הכללית. בנוסף, 27% מהנשים דוברות רוסית דיווחו כי הותקפו מינית בקרב מלאו להן 16. עוד מראה המחקר כי 3.8% מהיהודיות דווחו על גילוי עריות. בחישוב כלל האוכלוסייה, משמעות הנתון היא כי בישראל לפחות 150 אלף נשים עברו גילוי עריות בחייהן.
לממצאים נבחרים מדו"ח מדד הביטחון של נשים- לחצי כאן!
(בשפה העברית, ערבית ורוסית)


יום ראשון, 3 ביוני 2012

כנס "מדד הביטחון של נשים"
יתקיים ביום רביעי ה- 6.6.12 בין השעות 15:30-19:00 בתיאטרון אלסראיא, רח' מפרץ שלמה 10, יפו העתיקה
במסגרת הכנס יוצגו לראשונה ממצאים מסקר שבדק כיצד נשים חוות ומגדירות את הגורמים לביטחון
 ואי-ביטחון בחייהן. בואו והזמינו חברותיכן

יום שלישי, 24 באפריל 2012




פרויקט מדד הביטחון של נשים הוא פרויקט משותף לשישה ארגונים פמיניסטים: כיאן-ארגון פמיניסטי, אישה לאישה- מרכז פמיניסטי חיפה, קואליציית נשים לשלום, נשים נגד אלימות, אסוואת-נשים לסביות פלסטיניות, פרופיל חדש.
מטרת הפרויקט היא ליצור מדד שיבחן את רמת הביטחון של נשים בתוך ישראל, מקבוצות חברתיות שונות, ושיקיף מגוון של תחומים, מגדרי, כלכלי, חברתי, פוליטי, פיסי, מיני ועוד. אחת המטרות המרכזיות של המחקר היא לקדם שינוי בתפיסה של מה הוא ביטחון, אשר בישראל לרוב הוא נתפס במושגים צבאיים, ולהרחיבו לתחומים נוספים כביטחון כלכלי, בריאות, אלימות במשפחה, אלימות מינית וכו'.
הפרויקט בנוי מרשת של ארגונים פמיניסטים ותהליך בניית מדד הביטחון נעשה בחשיבה  משותפת של כלל הארגונים יחד. תהליך זה מאפשר שיתוף של הידע הרב שנצבר בקרב הארגונים והפרייה הדדית של כל הגורמים בפרויקט.
כחלק מבניית מדד הביטחון בוצע מחקר שטח בקרב נשים בחברה הישראלית, מחקר השטח הראשון נערך בתחילת שנת 2012 ובמסגרתו בוצע סקר עם כ- 700 נשים. השאיפה היא ליצור מדד שנתי אשר ממצאיו יפורסמו באופן שוטף. מחקר שנתי יאפשר ליצור מדד לרמת הביטחון של נשים בישראל בתחומים שונים. כמו כן לאורך השנים אפשר יהיה להצביע על מגמות לאורך זמן ברמת הביטחון של הנשים.